
"בנגב נוכל לנצל את שטחי הספר הענקיים ליצירת חממות ליזמות" | יובל סיוון
הנגב הינו איזור המהווה פונקציונאלית את מרבית שטחה של מדינת ישראל ובא בעת הנטוש והדליל ביותר. איזור ללא משאבים רבים, עיר אחת מרכזית ומגוון מקומות עבודה מוגבל
הנגב הינו איזור המהווה פונקציונאלית את מרבית שטחה של מדינת ישראל ובא בעת הנטוש והדליל ביותר. איזור ללא משאבים רבים, עיר אחת מרכזית ומגוון מקומות עבודה מוגבל
מחקרים למכביר מראים כי המוח גמיש והכי מסוגל לספוג נורמות התנהגותיות, שפות והבנות בגיל הרך. מה שמשקיעים בגיל הרך מסייע אחרי למדינה בחיסכון על אזרחים
החיבור בין החברות הפרטיות, במקרה זה חברות טכנולוגיות, לבין החינוך הוא מבורך. כמו כל דבר הוא ברכה בכך שלא מדובר על חיבור לשם חיבור. חיבור
כולנו זוכרים בתחילת השנה את המשבר הגדול שנוצר סביב תחום החינוך: המציאות היא שמשכורתו של מורה במשרד החינוך פשוט אינה מתגמלת דיה את המורים, והמצב
יובל סיון מציג את "הבפנוכו" של הדרכות שנעשות ברומנית, ועל הדרך מעלה תהייה: למה התקשורת בהייטק תמיד נעשית באנגלית כסטנדרט? למה שלא נפנה לכל אחד
בועת ההייטק הולכת ומשתנה, ואחד הנושאים הבוערים הדינאמיים ביותר הוא גיוס ושימור עובדים. המפתח לשימור עובדים עובר בהשקעת משאבים ברווחת העובד, בחלוקת זמן נכונה בין
“work-life balance” הוא מושג שהפך שגור בתחום חוויית המעסיק. לפי יובל סיון, בין אם אתם שכירים זוטרים, מנהלים או אפילו עצמאיים, אתם כנראה חווים את
בראיון שהעניק יובל סיון לאחרונה לאתר מעריב, העלה איש החינוך נקודה חשובה ביותר – יש קשר בין המשכורת הנמוכה של המורים בישראל, ובין הפיחות במעמד
בראיון שפורסם ברשת 13, מתאר יובל סיוון המשמש כמנהל בחברת הייטק, את שוק ההייטק שחווה טלטלה משמעותית לאחר תקופת הקורונה: "המשבר העולמי הגיע גם לכתלי
בידיעה שפורסמה לאחרונה באתר "מקומונט" של העיר אשדוד, נמסר מפי יובל סיוון, מנהל תיכון בעבר ומנהל בחברת הייטק גדולה היום, את השינויים הצפויים לבוא בעולם