יובל סיון - דוגמאות לקשיים והתמודדות היודנרטים בזמן הפתרון הסופי

עם התחלת "מבצע ברברוסה" יובל סיון מסביר (פלישת הגרמנים לברית-המועצות ביוני (1941 הועמדו היודנראטים בפני דרישות חדשות:  לספק מידי יום אלפי אנשים למשלוח למחנות ההשמדה  במזרח.

קושי ראשון בתקופה זו היה האם וכיצד לבצע את הוראות הגרמנים. הם נאלצו להכין רשימות למשלוחים תוך ביצועם בסדר, בשקט ושימוש בכוחות המשטרה בזמן ה"אקציה" (השילוח מהגטו למחנה ההשמדה).  הדילמה הייתה האם לנהל מדיניות שיש בה סיכוי להציל לפחות חלק מתושבי הגטו, ואם כן אז את מי לגרש ראשונים מהגטו? ילדים, זקנים, חולים? לכל יו"ר יודנראט הייתה שמורה ההכרעה הפנימית- אישית. חלק זעקו שהם אינם "אלוהים" ואינם מסוגלים להכריע, אחרים שלחו את הילדים והקשישים בטענה שאינם מועילים לגטו, ושכך ירוויח הגטו זמן עד לסיום המלחמה. 

אחד הקשיים הנוספים של היודנרט מסביר יובל סיון שיודנראט היה דרך ההתייחסות לארגוני המחתרת ולמאבק המזוין –. מנהיגי היודנראט חששו, כי פעילות המחתרת היהודית בגטו ותמיכתם בה מסכנת את תושבי הגטו ועלולה להביא לחיסול הגטו. רבים התלבטו האם לתמוך בבריחה ליערות, האם לתמוך בהכנות למרד תוך שיתוף פעולה בארגון. הם התלבטו כיון שכל כשלון בבריחה או במרד עשוי היה לגרור פעולת נקם מצד הגרמנים כלפי כל תושבי הגטו ובעיקר כנגד היודנראט.